בדרך אל החוג ראיתי שני מיכלי הדחה ("ניאגרות") זרוקים ליד פחי האשפה - כמובן שאספתי אותם! אני אוהב להביא לחוג דברים שמצאתי ברגע האחרון... הילדים די נגעלו ממיכלי ההדחה. הם תפסו אותם כמלוכלכים ומזוהמים. הפעם היו פחות מתנדבים שרצו לפרק את החלקים, ואף ילד לא רצה לקחת חלקים הביתה.
כמה מים יש במיכל ההדחה? לקחנו בקבוק שתיה של חצי ליטר וניסינו לאמוד כמה פעמים הוא נכנס למיכל. חישבנו שבמיכל יש בערך שישה ליטרים של מים - זה די הרבה. הילדים סיפרו שיש מיכלים עם שתי ידיות - אחת מהן מזרימה את כל המיכל והשנייה חצי כמות. זה עוזר מאוד לחסוך במים.
למה חשוב לחסוך במים בשרותים? המים שבמיכל ההדחה הם מי שתייה נקיים, כמו המים שזורמים בברז במטבח. מי שלא נגעל יכול לשתות ממיכל ההדחה (אבל לא מהאסלה - היא באמת מזוהמת). כשאנחנו מורידים את המים, אנחנו מזרימים לביוב כמות של מי שתייה שהיתה יכולה להספיק לכמה אנשים למשך יום שלם. לא חבל?
איך מיכל ההדחה עובד? מאוד פשוט. יש לנו: מיכל, ברז שממלא את המיכל ופקק שמרוקן את המיכל. זהו.
הברז ממלא את המיכל במי שתייה שמגיעים מצינור שבקיר - על זה כבר דיברנו. אבל מי פותח וסוגר את הברז? יש מנגנון אוטומטי פשוט מאוד שדואג לפתוח ולסגור את הברז. אם נסתכל לתוך מיכל ההדחה נראה מצוף מחובר למקל ארוך. כאשר יש מים במיכל, המצוף צף למעלה, והזרוע לוחצת על שסתום שסוגר את הברז. כאשר אנחנו מורידים את המים, המצוף שוקע והזרוע מפסיקה ללחוץ על השסתום. השסתום נפתח ומזרים מים למיכל ההדחה. המים עולים במיכל ואיתם המצוף, עד שיש מספיק מים במיכל והזרוע שוב לוחצת על השסתום ומפסיקה את הזרמת המים.
איך מרוקנים את המיכל? כאשר לוחצים על הידית, מנוף קטן מרים פקק ומשחרר כמות גדולה של מים דרך חור בתחתית המיכל אל האסלה. המים יורדים אל האסלה בעזרתו האדיבה של כוח הכובד - הם פשוט נופלים למטה. כאשר המים מגיעים אל האסלה, הם דוחפים את מה שיש בה (מים, פיפי, קקי, ניירות טואלט) אל תוך הצינור שמוביל לביוב. רוצים לראות את זה קורה? באתר המצויין "How Stuff Works" יש אנימציה.
כמה מילים על השם "ניאגרה". לא כל הילדים יודעים שמיכל ההדחה זכה לכינוי "ניאגרה" על-שם מפלי הניאגרה האדירים שבגבול ארצות הברית וקנדה. גם שם המים נשפכים בכמות אדירה.
